.png)
בכל מפגש זוגי בין שני אנשים, ישנה חלוקת תפקידים. שנרקמת ונבנית תחילה מתוך הסכמה, ואינטרס אישי וזוגי שמתאים לשני הצדדים, שעם חלוף השנים הופכת ל"סטטוס קוו", האמנם?!
ישנו הצד השתלטן/נית יותר, שבטבעיות יתרה לוקח/ת אליו את המושכות, ומפגין שליטה בתחומי הליבה של הבית ( כסף/ חינוך/ התנהלות פיננסית). הכינוי המנומס לאוהבי השליטה, הינו דומיננטי/ת.
בפועל מי שנכנס לתפקיד הוא מי:
שאוהב את השליטה
שבן/בת הזוג שלו אפשרו זאת, ואף נהנו מהסרת האחריות האישית, וההשענות על הצד המחליט
עד כה הכל סבבה!!!
האתגר מופיע, כשחוקי המשחק משתנים, מתי הם משתנים?
כששני בני הזוג מתעייפים מהסיטואציה, מואסים בה, וביום בהיר אחד , מחליטים לשחק משחק אחר, חדש. ולבצע חלוקת תפקידים מחודשת. (מספיק שצד אחד יירצה בזה) ומה אז?????
מה שמעניין בשליטה הוא, שהיא מעייפת גם את הצד שמחזיק בה (קשה לאחוז בה כל כך הרבה שנים)
מעייפת את בן הזוג הנשלטשעייף מלקבל הוראות והנחתות, על אף שהוא במשך שנים אפשר זאת
בנוסף, היא מורידה עם השנים ממידת האטרקטיביות של בן הזוג הנשלט, אשר ניתן להובלה תמידית, ואיבד את עמוד השדרה שלו
תוצאה: צצה דרישה זוגית לשינוי, מתרומם צורך זוגי בהגדרה מחודשת של החוקים.
עצה שלי:
הקשיבו לקול הזוגי הזה.
בלי טיפת חשש או חרדה.
צאו מהאיזור המוכר, החליפו תפקידים, זה מותר, כדאי, ואף ישיב איזון לחייכם.
אם בין בכירים במשק רוטציה הינה לגיטימית, על אחת כמה וכמה גם בין בני זוג.
כמו לכל תפקיד חדש "נדרשת חפיפה", לצורך למידת התפקיד. אז מה?? זה בסדר.
היו פתוחים לשינוי, אל תבהלו מימנו, חבקו אותו, נצו אותו, זה ייטיב עם שניכם כי שניכם יכולים לעשות הכל!!!! בהצלחה.